מתודולוגיה

העיקרון

אנחנו לא מייצרים נתונים. אנחנו לוקחים נתונים שמשרד הבריאות וגופים רשמיים אחרים כבר פרסמו, ומציגים אותם בצורה נוחה. לכל מספר מצוינים המסמך, תאריך הפרסום, העמוד והטבלה שבהם הוא מופיע.

איך הנתונים נכנסים לאתר

שמירת המקור: אנחנו שומרים עותק של כל מסמך מקור ומחשבים לו טביעת אצבע (SHA-256), כדי לדעת בדיוק מאיזו גרסה נלקח כל מספר.
חילוץ: הטבלאות נשלפות אוטומטית מהקובץ. שמות הניתוחים, המחוזות ושלבי ההמתנה מותאמים לרשימה קבועה. שם שלא מותאם במדויק עוצר את התהליך, כדי שלא יהיה ניחוש.
בדיקה כפולה: הטבלאות הוקלדו גם ידנית מתמונת העמוד, והחילוץ האוטומטי חייב להתאים להקלדה בכל תא. בנוסף אנחנו מריצים בדיקות עקביות: למשל, שסך הבדיקות לפי מחוז שווה לסך הארצי שפורסם, ושחציון מתחת ל-90 יום מתיישב עם פחות מ-50% שהמתינו מעל 90 יום.
עיכוב במקרה של ספק: נתון שאינו ברור במקור לא מתפרסם. למשל, בטבלת ה-MRI לפי מחוז מופיעות שתי עמודות שיעור שהכותרות שלהן אינן מתיישבות זו עם זו, ולכן לא הצגנו אותן.

מה אנחנו לא עושים

לא מדרגים בתי חולים או קופות באופן כולל. משרד הבריאות מדגיש שאין לעשות זאת, ואנחנו מקבלים את העמדה הזאת.
לא מחשבים מדדים שלא פורסמו. למשל, חציון ארצי אינו ממוצע של חציונים. נציג נתון ארצי רק אם המקור פרסם אותו.
לא משנים נתון רשמי בעקבות פנייה. אם גוף כלשהו חולק על נתון רשמי, נפרסם את תגובתו לצד הנתון.

מושגים

חציון: הערך האמצעי: מחצית מהמקרים נמוכים ממנו ומחצית גבוהים ממנו. הוא משקף את המקרה הטיפוסי טוב יותר מממוצע כשיש מקרים קיצוניים.
ממוצע: סכום כל ימי ההמתנה חלקי מספר המקרים. מקרים של המתנה ארוכה מאוד מעלים אותו.
ניתוח אלקטיבי: ניתוח מתוכנן מראש, שאינו דחוף ושמועדו נקבע לפי חומרת המחלה וזמינות המערכת.
בדיקה אמבולטורית: בדיקה שאינה במסגרת אשפוז או חדר מיון.